גזר דין בתיק ת"פ 2007/06

גזר דין - נאשם 2

הנאשם 2 ביחד עם אחרים ביצע עבירות שוד בנסיבות מחמירות. ביום 27.12.05 הגיע ביחד עם חבריו למשרד חלפן בשכונת מאה שערים בירושלים על מנת לשדוד אותו. נאשם מס' 1 ואחד מהאחרים הגיעו למשרד החלפן כשהם חובשים כיפה וכובע ועוטים חזות חרדית ונאשם 2 המתין בסמוך למדרגות המובילות למשרד. לאחר חילופי מהלומות בין המתלונן לבין אחד מהאחרים קרא הנאשם מס' 1 לנאשם מס' 2 לעזרה ונאשם 2, אשר עלה למשרד, תקף את אחיינו של המתלונן באמצעות אגרופיו בעיניו ומנע ממנו להגיע למתלונן.

כל הנאשמים בתיק שלפניי הגיעו להסדרי טיעון עם המאשימה, כל אחד על פי חלקו באירוע. על פי הסדר הטיעון עם נאשם 2, בדומה להסדר הטיעון עם נאשם 1,  נמחקה עבירת הקשר וכניסה למקום מגוריו במטרה לבצע פשע והנאשם 2 הודה בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402ב לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

על הנאשם 1 נגזר עונש מוסכם של שלוש שנות מאסר וכן מאסר על תנאי, הופעל בעניינו עונש מאסר על תנאי אשר כולו במצטבר לעונש של שלוש שנות מאסר וכן פיצוי למתלונן בסך 10,000 ש"ח.

הסדר הטיעון בעניינו של הנאשם 2 שלפניי הוא עונש מוסכם של שלוש שנות מאסר, הפעלת מאסר מותנה בין 18 חודשים בגין ת"פ 40344/01 של בית משפט מחוזי בתל אביב, כאשר מחצית מהתקופה תהא במצטבר למאסר בתיק זה ומחצית בחופף. הצדדים היו חופשיים בטיעוניהם באשר לרכיב העונש של מאסר על תנאי ופיצוי למתלונן.

באי כוח הצדדים מבקשים, כי אקבל את הסדר הטיעון באשר לעונשי המאסר ועו"ד ח' רובינשטיין מבקש כי לא ייפסק פיצוי למתלונן, שכן הנאשם 2 לא לקח את הכספים שהיו בקופה ואף לא קיבל חלק מהם מנאשם 1. הסניגור אף מצביע על כך כי נאשם זה נפצע במהלך ירידה במדרגות ושבר את רגלו וכן כי יש לו נכות קודמת ומכוחה הוא מקבל קצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי.

לאחר שעיינתי בנימוקי גזר הדין בת"פ 40344/01 בעניינו של נאשם זה ולאחר שסברתי כי שלוש שנות מאסר עליהן הסכימו הצדדים מהווה רף ענישה מינימאלי ביותר לעבירה אותה ביצע הנאשם, ולאחר שהבאתי בחשבון את העובדה שהנאשם הודה וקיצר את הדיון המשפטי בעניינו, הגעתי למסקנה כי ניתן לאשר את עונש המאסר המוסכם של שלוש שנות מאסר ואולם באשר לעונש המותנה, אין מקום להורות כי מחציתו יהיה בחופף ומחציתו יהיה במצטבר. זאת לאור נימוקי גזר הדין שניתנו על ידי כב' השופט ע' מודריק בת"פ 40344/01. העונש אשר נגזר שם על הנאשם היה עונש קל יחסית למעשיו, שהיו אף הם מעשי שוד של נערות ליווי. השופט הנכבד הקל בעונשו לאור עונשים שנגזרו על אנשים אחרים באותה פרשה, ואולם, הנאשם לא למד את לקחו, לא תיקן את דרכיו והנה הוא נאשם גם כאן בעבירה של שוד בנסיבות מחמירות.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם עונש של שלוש שנות מאסר לריצוי בפועל מיום מעצרו 1.1.06, מורה על הפעלת עונש מאסר על תנאי בת"פ 40344/01 של בית משפט מחוזי ת"א ומורה כי את כל העונש ירצה במצטבר. בסך הכל יירצה הנאשם עונש מאסר של ארבע וחצי שנים. אני גוזרת על הנאשם מאסר על תנאי של 18 חודשים והתנאי שלא יעבור עבירת שוד תוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.

גם אם נאשם זה לא לקח בפועל כספים במעשה השוד, הרי הפעיל אלימות נגד אחיינו של המתלונן. אכן יש להצטער שהנאשם שבר את רגלו במהלך מנוסתו מהמשרד אותו שדד ביחד עם אחרים, אולם הנאשם הביא זאת על עצמו ואין מקום להתחשב בנימוק זה כנימוק מקל. אני מורה כי הנאשם יפצה את אברהם קניג בגין מעשה האלימות שהופעל כלפיו בסך 5,000 ש"ח ואת המתלונן יעקב קרוייזר בסך 5,000 ש"ח בגין השתתפותו בשוד.

הודע על זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.

ניתן היום, י"ט סיון תשס"ו (15/06/2006), במעמד ב"כ המאשימה, הנאשם 2 ובא-כוחו עו"ד חנן רובינשטיין ומתורגמנית בית המשפט לשפה הרוסית הגב' לאה נאום.

ה ח ל ט ה

על יסוד הסכמת הצדדים, יוחזר לנאשם 2 הטלפון הסלולרי שנלקח ממנו.

ניתנה היום, י"ט בסיון, תשס"ו (15 ביוני 2006), במעמד הנוכחים.